קידוש החודש — תוסף אוצריא

איורים אינטראקטיביים להבנת מהלך גרמי השמיים, כתוסף לאפליקציית אוצריא.

התוסף כולל שמונה איורים:

1. מופעי הירח — מערכת שמש–ארץ–ירח במבט-על, עם תצוגת הירח כפי שנראה מכדור הארץ ואחוז ההארה לאורך חודש הלבנה. כפתורי קפיצה לרגעי המחזור: קיבוץ (מולד), ניגוד (ירח במילואו), ו׳ וי״ח שעות מן המולד — כ״ד השעות שאין הלבנה נראית בהן שסביב הקיבוץ, כמבואר בר״ה כ׳ ע״ב ("עשרים וארבעה שעי מכסי סיהרא"), שש מהן שלאחר המולד לבני ארץ ישראל ושמונה עשרה לבני בבל — וג׳ וז׳ ימים מן המולד, תחילת זמן ברכת הלבנה למנהג אשכנז ולמנהג ספרד (האיור נועד להמחשת גודל הלבנה בלבד; למעשה מחשבים את תחילת הזמן וסופו לפי המולד האמצעי, ב״י סי׳ תכ״ו). בשני חלונות הירח — "הירח מכדור הארץ" (כמפת השמים: צפון המלקה למעלה, מזרח לשמאל) ו"הירח בשמים" (במבט אל-על, כשוכב על גבו וראשו לצפון: צפון למעלה ומזרח משמאל — תמונת ראי של מפת הארץ) — אמצע הצד המואר פונה אל השמש והקרניים מן השמש והלאה, כשאלות העדים שבמשנה ר"ה ב, ו; וב-HUD רוחב הירח ונטיית הקרניים — למזרח מדויק כשהירח על המלקה, ונוטות לצפון או לדרום כרוחבו (רמב"ם פי"ט). מקום הצפייה נבחר מרשימת מקומות (ובהם נהרדעא — עירו של שמואל ומרכז ישיבות בבל — לצד ירושלים, לייקווד ושאר הערים) או במותאם אישית, והוא קובע את חלון "הירח בשמים", את כיוון הירח וגובהו, ואת זמני זריחתו ושקיעתו — בשעון האזרחי של אותו מקום. כיפת "הירח בשמים" צבועה כצבע השמים לאותה שעה ולאותו מקום: תכלת ביום, שחור בלילה, ובין השמשות זוהר אדמדם באופק בצד השמש — במערב אחר השקיעה ובמזרח לפני הזריחה, נוטה צפונה בקיץ ודרומה בחורף — והכיפה מתכהה ככל שמתרחקים ממנו. כל הרגעים לפי המולדות האמיתיים — הקיבוצים האסטרונומיים עצמם, שאורך החודש שביניהם נע בין כ-29.27 לכ-29.83 ימים; המולד הממוצע של הלוח מוצג בחלונית חישוב המולדות שבלשונית הלוח העברי, לצד האמיתי.
2. מהלך השמש (שנת חמה) — כדור השמיים מנקודת מבט הצופה: הסיבוב היומי של השמש, נדידת המסלול לאורך השנה, ארבע התקופות (ניסן/תמוז/תשרי/טבת), ועומק השמש בחצות הלילה בכל עונה. כולל סיבוב אופקי של המבט ומעבר ל"עכשיו". שלוש חלוניות על אותה במה, עם אותם פקדים ולוח נתונים: "מהלך השמש" — כיפת הרקיע; "נטיית כדור הארץ" — הארץ במסלולה סביב השמש במלוא הבמה, עם ציר הסיבוב הנטוי (23.44°) שכיוונו קבוע בחלל, גלובוס ביבשותיו המסתובב פעם ביממה (הקו האדום — קו האורך של הצופה, והנקודה שעליו מקומו), והנקודה שהשמש ניצבת מעליה — על קו המשווה בניסן ובתשרי ועל קווי ההיפוך בתמוז ובטבת. ההסבר "מדוע מסלול השמש נודד בין קיץ לחורף?" מלווה את חלונית הנטייה. ו**"הגלגל הנטוי"** — הארץ בתוך כדור השמים במבט מבחוץ, כתמונת חז״ל והרמב״ם: הארץ עומדת במרכז (גלובוס ביבשותיו, הנקודה האדומה — הצופה, ומעליו הזנית ואופקו), כדור השמים סובב סביבה על ציר הקטבים ממזרח למערב פעם ביממה, ורצועת שנים־עשר המזלות נטויה 23.44° למשווה השמים — חציה צפונה וחציה דרומה — והשמש נודדת בה ממזל למזל במשך השנה, על החוג הצפוני בתמוז, הדרומי בטבת ומשווה השמים בניסן ובתשרי; גרירה לצדדים מסובבת את המבט סביב הציר וגרירה מעלה ומטה מגביהה ומנמיכה אותו, ו"זנית הצופה למעלה" מגלגל את המבט כך שאופק הצופה מאוזן וציר הקטבים נטוי כגובה הקוטב שברקיע (קו הרוחב) — בקו המשווה מאוזן ממש, בירושלים כ-32°, ובקוטב זקוף — והשמש שמעל האופק עומדת מעל הארץ כמראה העין. כל שנה בין 1000 ל-3000 (ולא רק שנת החמה הנוכחית), והפעלה רציפה ממשיכה משנה לשנה. לצד לחצני התקופה האמיתית — לחצני תקופת שמואל ותקופת רב אדא (ניסן/תמוז/תשרי/טבת), המחושבות מן המולדות כרמב״ם פ״ט–פ״י ובזמן ירושלים האמצעי, ושורה המראה את רגע התקופה ומרחקה מן התקופה האמיתית.
3. כוכבי הלכת — מיקום כל כוכבי הלכת בכיפת השמיים לפי תאריך, שעה ומיקום הצופה.
4. גלגל המזלות — מיקומי השמש, הירח וכוכבי הלכת על גלגל שנים-עשר המזלות (אורך מלקה גאוצנטרי), עם תאריך לועזי ועברי, וקו האופק עם המזל העולה ואמצע הרקיע — להמחשת עליית המזלות והתחלפותם ביממה. בנוסף למבט-העל — מבט הצופה: רצועת המזלות נטויה על פני הרקיע מעל האופק, עם קו המשווה השמימי להשוואה, הדגשת המזל שהשמש בו וסימון המזל העולה; גרירה מסובבת את המבט (מזרח/צד), והפעלה ב"שעות" מראה את המזלות עולים מן המזרח והשמש נישאת עמם. כפתורי ארבע התקופות (הרגע שבו אורך השמש 0°/90°/180°/270°, מחושב אסטרונומית לשנת התאריך המוצג) מראים את מקום השמש שברצועה בכל תקופה — בתמוז בקצה הצפוני, בטבת בדרומי, ובניסן ותשרי על משווה השמים; מקום הצופה נבחר מאותה רשימת מקומות שבלשונית מופעי הירח (או במותאם אישית), והוא קובע את האופק, את המזל העולה ואת השעה המוצגת במקום. ובפאנל מבוארים שני הדברים התמוהים במבט הצופה — למה הרצועה נוטה תמיד לדרום (גובה הקוטב השמימי כקו הרוחב), ולמה התנועה נראית מעוקלת (סיבוב סביב הציר הנטוי, ועוד היטל כיפת הרקיע על שטח שטוח). במבט מבחוץ שמות ארבע התקופות רשומים אצל המזל שהשמש נראית בו אז (ניסן בטלה, תמוז בסרטן, תשרי במאזניים, טבת בגדי), והנקודות שעל מסלול הארץ שכנגדם הן מקום הארץ באותן תקופות.
5. שרי השעות — לוח שבעת כוכבי הלכת המשמשים בשעות היממה (שצ״ם חנכ״ל), שר השעה ושר היום לפי שעות זמניות במקום הנבחר, וארבע התקופות של תקופת שמואל עם השר של כל תקופה (עירובין נ״ו ע״א ורש״י שם בשם ר׳ שבתי דונולו).
6. קו התאריך — גלובוס גדול ובו ארבעת הקווים: קו זמן יקום מתואם (גריניץ'), קו התאריך שיטת החזון איש (90° מזרחית לירושלים; על הים הקו יורד ישר, וביבשות אסיה ואוסטרליה נוטה מזרחה אל סוף היבשת — וקווי החוף נגזרו ממפת הגלובוס עצמה, בזיהוי גוש היבשה המחובר ובעקיבה אחר גבולו, כך שהקו חובק בדיוק את החוף הנראה ואיים שאינם מחוברים נשארים מחוצה לו), קו התאריך שיטת הגרי"מ טוקצינסקי (180° מירושלים), וקו התאריך שבהסכמי אומות העולם (180° מגריניץ'). קו האורך של ירושלים מסומן בקו ירוק מקווקו — ממנו נמדדים שני קווי התאריך שבמחלוקת. כולל רשת קווי אורך ורוחב בכל 15 מעלות עם הסבר ש-15 מעלות הן שעה, הארת יום/לילה לפי השעה, ולוח "מקומות שהנדון משליך עליהם" (טוקיו, וולינגטון, הונולולו) המציג את היום והשעה בכל מקום לפי שלוש השיטות.
7. ליקויי המאורות — שלוש תצוגות: ליקוי לבנה (מעבר הירח בצל הארץ — אומברה ופנומברה — לצד מראה הירח מן הארץ, עם אחוז הכיסוי והאדמת הירח בשיא), ליקוי חמה (מערך שמש·ירח·ארץ עם חרוטי הצל, מראה השמש המתכסה לצופה על רקע שמיים מתכהים, ומתג מרחק הירח הממחיש ליקוי טבעתי מול מלא — והוא פועל גם בליקוי הלבנה, שבו המרחק קובע את עומק הליקוי ומשכו), ומסלול הליקוי על הגלובוס — הכהיית פני הכדור לפי אחוז כיסוי השמש בכל מקום, כתם הליקוי המלא, והקו המתקדם ממערב למזרח. מישור המלקה מסומן בקו מקווקו במרכז צל הארץ, במראה הירח מן הארץ ובמבט צל הירח על הארץ — ומרחק הירח ממנו הוא רוחבו. כולל בורר לכל ליקויי המאה (2001–2100).
8. מערכת תלת-מימד — תצוגת שמש·ארץ·ירח תלת-מימדית מסונכרנת, עם מבט הליוצנטרי/גאוצנטרי מתחלף, כוכבי הלכת, וליקויי חמה ולבנה. המופע של הירח וקו היום/לילה נוצרים מהתאורה האמיתית של השמש. חרוט צל הארץ (אומברה ופנומברה) וחרוט צל הירח מוצגים בשני המבטים: ירח הנכנס לצל הארץ מוחשך ומאדים בקשת הצל האמיתית לפי גאומטריית הליקוי, וקדקוד צל הירח הפוגע בכדור הארץ הוא ליקוי החמה. ניווט קדימה ואחורה בין ליקויי הלבנה ובין ליקויי החמה, כל סוג בנפרד. רשת מישור המלקה (ניתנת לכיבוי) וכפתורי מבט מצד המלקה / מעל המלקה: במבט מן הצד המישור נראה כקו, השמש הארץ וכוכבי הלכת עליו, והירח סוטה ממנו כרוחבו — המסומן בקו דק מן הירח אל המישור.

תכונות

• בלשונית הלוח העברי: ממיר שעה יממתית ⇄ שעה אזרחית — שעות וחלקים (תתר״פ לשעה) מומרים לתאריך עברי ושעה בשעון ישראל ולהפך, לפי ארבע השיטות במניין שעות היממה: שתי שיטות התוס׳ בעירובין נ״ו (זמניות/שוות משקיעה), והלבוש סי׳ תכ״ח כפירוש הגרי״מ טוקצינסקי (חצות אמיתי) וכפירוש הגר״י מרצבך (חצות ממוצע — תחילת היממה 17:39).
• בלשונית הלוח העברי: חיפוש לפי סימן השנה — בוחרים אחד מארבעה-עשר סימני השנה (למשל זש״ה) וטווח שנים (בין א׳ לט׳תתקצ״ט), ומתקבלות כל השנים שבטווח שקביעותן כך; לחיצה על שנה מציגה אותה בלוח. החיפוש נפתח על סימן השנה הנוכחית, מאה שנה לכל צד.
• בלשונית הלוח העברי: חשבון מקום השמש והירח כדרך הרמב״ם — לליל תאריך עברי נבחר, שלב אחר שלב כסדר הלכות קידוש החודש פי״ב–פט״ז: אמצע השמש וגובהה, המסלול ומנתו ומקום השמש האמיתי; אמצע הירח והתיקון לשעת הראייה, המרחק הכפול, המסלול הנכון ומקום הירח האמיתי; מקום הראש ורוחב הירח — במספרים בלבד, מן הסימנים והטבלאות שמסר הרמב״ם עצמו (ולא מכפל מהלך יומי), עם מראה מקום לכל שלב. דוגמת הרמב״ם (ליל ב׳ אייר ד׳תתקל״ח) יוצאת במספריו. בלילה שאינו ליל ראייה (המרחק הכפול מחוץ לה׳–ס״ב מעלות, פט״ו ה״ב) החשבון נעצר לפני מקום הירח האמיתי. חשבון זה נועד לידיעת הראייה, ואינו אמור להתאים למקומות האסטרונומיים שבשאר הלשוניות.
• בלשונית הלוח העברי, בשנה שקודם תקנת הלל הנשיא (ד׳קי״ט) — הערה שאז קידשו על פי הראייה, והלוח המוצג אינו אלא החשבון הקבוע כשהוא נמשך לאחור (רמב״ם קידוש החודש פ״ה ה״ג).
• חלונית הנתונים שבבמה בנויה בכל הלשוניות באותו סדר וקבוצות בעלות כותרת וצבע: מקום הצופה (שם המקום, קו אורך, קו רוחב ואזור הזמן — ובעיר גם אם נוהג בה באותה עת שעון קיץ או רגיל), אחריו הזמנים (תאריך לועזי ועברי, שעון ישראל, זמן יקום מתואם והשעה במקום הנבחר), ואחריהם נתוני האיור עצמו. הצבעים מתחלפים ברקע בהיר לגוונים כהים.
• רקע בהיר/כהה לאיורים, בנוסף לאימוץ אוטומטי של ערכת הנושא של אוצריא.
• הרחבת האיור — כפתור בפס העליון מסתיר את לוח הבקרה שבצד, והאיור נמתח על פני כל רוחב החלון. הכפתור עצמו מחזיר את הלוח (וכן מקש Esc), והבחירה נשמרת להפעלה הבאה.
• כפתורי "היום" / "עכשיו" המעבירים את הירח והשמש למצב הנוכחי.
• באיור מהלך השמש: השעון הוא השעון האזרחי במקום הנבחר (כולל שעון קיץ, קו האורך המקומי ומשוואת הזמן), לצד השעה השמשית, זמני הזריחה והשקיעה, ונטיית השמש מקו המשווה וממקום הצופה. בנתוני הזמן גם אורך היום, אורך הלילה ואורך היממה משקיעה לשקיעה (שאינו 24 שעות בדיוק). כפתורי חצות היום/הלילה מכוונים לחצות האמיתי (השמשי). מדרום לקו המשווה העונות מוצגות הפוכות (תמוז=חורף, טבת=קיץ).
• הזמנים המוצגים בכל האיורים הם להמחשה בלבד ואינם מדויקים דיים לשימוש הלכתי.
• תצוגה תלת-מימדית אינטראקטיבית (גרירה לסיבוב, גלגלת לזום).
• חישובים אסטרונומיים מדויקים באמצעות Astronomy Engine; רינדור תלת-מימד באמצעות three.js.

התקנה

הורידו את קובץ .otzplugin מעמוד ה-Releases, ובאוצריא: כלים → 🧩 תוספים → ⊕ התקן תוסף חדש, ובחרו את הקובץ.

בנייה

otzaria pack-plugin .

או מקוד המקור של אוצריא:

dart run tool/plugins/package_plugin.dart <path-to-this-folder>

צילומי מסך לחנות

הוורקר Store screenshots (.github/workflows/screenshots.yml) רץ רק בהפעלה ידנית מלשונית Actions. הוא מריץ את התוסף מהענף הנוכחי ב-Edge ללא ממשק, שהוא אותו מנוע כמו WebView2 של אוצריא ב-Windows. התוסף מקבל את ערכת הנושא שאוצריא שולחת בהגדרות ברירת המחדל: בהירה, בעברית ומימין לשמאל. הוורקר מצלם כל אחד מהטאבים בגודל 1600×900, ומקמט את הצילומים לתיקייה screenshots/ בשמות 01-moon.png ואילך.

release.yml שולח את כל הצילומים שבתיקייה לחנות בכל עדכון גרסה, ומחליף בהם את הגלריה כולה. לכן הם עולים בדחיפה הבאה שמעלה גרסה. כשהתיקייה ריקה, הגלריה בחנות לא משתנה. התיקייה אינה נארזת לתוך קובץ התוסף.

אפשר להריץ את הצילום גם מקומית. נדרשים Node 22 ו-Edge, או דפדפן Chromium אחר שהנתיב אליו מוגדר במשתנה BROWSER:

node scripts/store-screenshots/capture.mjs

כשאוצריא משנה את ערכת ברירת המחדל שלה, צריך לעדכן את ערכי הצבע ב-capture.mjs.

רישיון

איורים חינוכיים לקהילת אוצריא.

התוסף מופץ ברישיון PolyForm Noncommercial 1.0.0: מותר להשתמש בו, ללמוד ממנו ולשנות אותו לכל מטרה שאינה מסחרית. שילוב בתוכנה או בשירות למטרת רווח אסור. הרישיון חל על כל גרסאות התוסף, גם אלה שפורסמו לפני שנוסף קובץ הרישיון.

הספריות שבתיקיית vendor נשארות ברישיונות שלהן (MIT) — ראו THIRD_PARTY_NOTICES.md.